773. חן

נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה'", כִּי יֵשׁ דָּבָר שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹ יְדַבְּרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּשָׁוֵה, וְהָאֶחָד יִמְצָא חֵן, וְהַשֵּׁנִי יִכְבַּד כְּמַשָּׂא כָּבֵד. וְעַל זֶה אָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל יוֹם 'וּתְנֵנוּ לְאַהֲבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ'. וְצָרִיךְ דַּעַת לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וְלֵירֵד לְסוֹף דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת וְשֶׁלֹּא לְדַבֵּר אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר יֵדַע בְּבֵרוּר בְּלִי שׁוּם סָפֵק שֶׁיִּמְצָא בּוֹ חֵן, וְשֶׁיְּהֵא עָרֵב לַשּׁוֹמְעִים, לְכוּלָּם וְלֹא רַק לְמִקְצָתָם בִּלְבַד. וְכָל מִי שֶּׁלִּבּוֹ מְהַסֵּס וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא חֵן – חָדוֹל יֶחְדַּל.