782. כעס (ב)
וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ, אֵיךְ יִכְעַס עַל זוּלָתוֹ שֶׁגְמָלוֹ רָעָה, וְלֹא יִכְעַס עַל עַצְמוֹ, שֶׁגּוֹרֵם רָעָה לְנַפְשׁוֹ, וּמִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה בְּכַעְסוֹ. וְיַחְשֹׁב, מַה הוּא וּמַה חַיָּיו, וְשֶׁהַכָּבוֹד וְהַקָּלוֹן וְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּל הָבֶל, הֶבֶל הֲבָלִים, מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים, וְשֶׁאֵין אָדָם לוֹקֶה בְּאֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן גּוֹזְרִים עָלָיו מִלְמַעְלָה, וּמַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו, וְשֶׁאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְשֶׁדֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְאֵין לְהַאֲשִׁימוֹ וְלִכְעוֹס עַל חֲבֵרוֹ, כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה מַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת יִתֵּן הָחַי אֶל לִיבּוֹ, לְפִי הָעִנְיָן שֶׁגּוֹרֵם לוֹ הַכַּעַס, לְהָסִיר עַל יְדֵי מַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ אֶת הַכַּעַס מִלִּבּוֹ, וּלְהַעֲבִיר רָעָה מִבְּשָׂרוֹ, וְאִם בִּתְחִלָּה יִקְשֶׁה עָלָיו הַדָּבָר, סוֹף שֶׁהַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה לוֹ טֶבַע טוֹב.
וְאֵין לְשַׁבֵּחַ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם לִכְעוֹס וְלֹא עַל מַה לִכְעוֹס, וְאֵינוֹ כּוֹעֵס, אֶלָּא חוֹבַת הָאָדָם הִיא שֶׁאַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם מַסְפִּיק לִכְעוֹס, יִכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ.
וְאִם יִצְטָרֵךְ לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו וְכַדּוֹמֶה בְּאֹפֶן שֶׁיֵּרָאֶה כְּכוֹעֵס, לֹא יַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּלַפֵּי חוּץ.
וְאִם יֶאֱרַע לוֹ שֶׁיִּכְעֹס, יִהְיֶה נוֹחַ לְהִתְרַצּוֹת, לִכְבוֹד קוֹנוֹ, וּבָזֶה יִהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה', וְאַף בְּשָׂרוֹ יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
