(88) שער התבונה, פרק ה

פרק ה: יְבֹאַר בּוֹ מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֶּךָ כָּמוֹךָ".

וְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת, נִמְצָא שֶׁקִּיּוּם מִצְוַת לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת וּמִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן תְּלוּיִים בְּקַיּוּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". שֶׁאִם יֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי לֹא יְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע וִיחַפֵּשׂ עָלָיו בְּכָל כֹּחוֹתָיו זְכוּת. כְּמוֹ שֶׁאִם אֵרַע לוֹ, שֶׁעָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וּבְנֵי אָדָם הָיוּ עוֹמְדִים וּמְסַפְּרִים בְּעִנְיַן אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְהוּא יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שׁוּם צַד זְכוּת עַל עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה דָּבָר זֶה בִּשְׁגָגָה אוֹ סִבָּה אַחֶרֶת, כַּמָּה מֵהַתְּשׁוּקָה הָיְתָה לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא מִי שֶׁיְּלַמֵּד זְכוּת עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה כָּל כָּךְ, כֵּן בְּאֹפֶן זֶה מַמָּשׁ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵרוֹ.