הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כט]
כט. זהו סדר הקידוש המיוסד ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל, אחר תפילת ערבית יכנס לביתו, וכשיכנס למקום השלחן יאמר בקול רם ובשמחה יתירה "שבת שלום", וינשק ידי אביו וידי אמו (אם הם בחיים), אח"כ יסתכל באור הנר אשר ברכו עליו, ויסתכל בשתי נרות ויכוין שהם א' כנגד זכור וא' כנגד שמור, גם יכוין שהם א' בה"א ראשונה וא' בה"א אחרונה שבשם הוי"ה, ואף על פי שהדליקו ז' נרות לכבוד שבת, עם כל זה הוא לא יסתכל אלא רק בשתים, ויכוין ג"כ בהסתכלותו שיאירו נרות העליונים. ואח"כ יעמוד במקום שיושב בו אצל השלחן ויאמר בקול רם "דא היא סעודתא דחקל תפוחין קדישין", ואח"כ יקיף את השלחן דרך ימין, ויחזור ויעמוד במקום שעמד בו קודם הקפה, ואז בעמדו שם יקח בידו ב' אגודות הדס, שהם א' כנגד זכור וא' כנגד שמור, ויאחזם ויחברם יחד כדרך גדילתן בין שתי ידיו, ויברך עליהם עצי בשמים, ויריח בהם, ואחר שיריח, אז תיכף ומיד בעודם מחוברים יחד בין שתי ידיו יאמר בפיו "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", וגם יאמר ג"כ פסוק זה "ריח ניחוח אשה לה'", כי בתיבות אלו רמוזים כל הכונות של ברכת הריח. ואח"כ יחזור להקיף השלחן פעם שנית בשתיקה בעוד ההדס בידו, אך אין צריך שיהיה בין שתי ידיו גם בעת שמקיף, אלא די לאחזו ביד ימין בלבד, ואם ישאר אחוז בשתי ידיו הנה מה טוב ומה נעים, דנכון לעשות כן. ואחר שעשה ההקפה השנית בהדס וחזר לעמוד במקומו הראשון, ישאר ההדס ביד ימינו לחבוב מצוה, ויאמר שלום עליכם מה"ש וכו'. ויאמר 'מלך מלכי המלכים', ולא יאמר 'ממלך' וכו' וכנזכר בסידור רב יעב"ץ ז"ל, ועיין כף החיים. ואח"כ יאמר כי מלאכיו יצוה לך וכו' ויכוין בשם יוה"ך שהוא בס"ת פסוק זה, ובשם כל"ך שהוא רמוז באות כף של תיבת כי, ובאותיות לך מתיבת מלאכי"ו. ואח"כ ה' ישמור צאתך ובואך וכו', ואח"כ בלי הפסק יאמר תכף פסוקים אשת חיל וכו' ויכוין שהם כ"ב פסוקים כנגד כ"ב צינורות של מעלה, שבעת הזאת הם פתוחים ומריקים שפע וברכה מהבריכה העליונה מראש כל הכתרים, ואח"כ יאמר אתקינו סעודתא וכו', אהללה שם ה' בשיר וכו', ה' עוזי וכו', ואח"כ פזמון אזמר בשבחין וכו', ואח"כ יהא רעוא וכו', ואח"כ זוהר ויקהל יומא דא מתעטרא וכו'. ודע דאע"ג דרבינו האר"י יסד פזמון אזמר וכו' הנז' לאומרו בתוך הסעודה, עם כל זה פשוט המנהג בכל המקומות לאומרו קודם קידוש, וכ"כ רב יעב"ץ ז"ל, ועיין להגאון חיד"א ז"ל סי' קס"ו אות ג'. ומנהגינו לפעמים כשיש סיבה למהר הקידוש, כגון בימי העומר וכיוצא, נאמר פזמון הנז' בתוך הסעודה:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
