מאמר שלישי, ו-ז

ו. הכוזרי: הכוונה ודאי למעשים הטובים הידועים והמפורסמים.

ז. החבר: המעשים הידועים כטובים, הם המנהגים הטובים המקובלים בכל חברה, וכן החוקים שהשכל מחייבם. אבל המעשים האלוהיים הנוספים על אלה, המיוחדים להיעשות על ידי אומת אל חי, שה' הוא מנהיגם, אינם ידועים עד שיתקבלו ממנו מפורש בכלליו, ומפורט בפרטיו.
ועוד, כי אפילו החוקים הידועים, אינם ידועים לגמרי, כי אף אם ידועים הם בעצמם, לא ידועים גדריהם ושיעוריהם. ולמשל, אנו יודעים שהמידות הכנעה, שפלות ברך, כבוד הורים, נתינת צדקה, חובה על האדם לנהוג בהם. ואילו התרמית, ההפקרות ביחסי משפחה, וקשרי אישות בין קרובי משפחה הן מידות מגונות. אבל הגבלת מידות אלו ושיעורן, באופן שביצוען או מניעתן יביאו תועלת לכל, אינם יכולים להקבע כי אם האלהים יתברך.