מאמר שלישי, יא5

המשך יא. החבר: החסיד מתבונן בהשגת ה', מהאמור בספר תהילים 'הנוטע אוזן הלא ישמע, אם יוצר עין הלא יביט', ודברים אלו הם ההוכחה האמיתית למציאותה של השגחת ה', וכן כל האמור במזמור התהילים [קל"ט] 'ה' חקרתני ותדע'.

הוא מבחין שאברי גופו של האדם עשויים בחכמה ובמידה, מסודרים בסדר מופתי, מצייתים לרצונו בלי שיידע איזה אבר עליו להניע כדי לבצע תנועה מסוימת, וכגון כשירצה לקום, ללכת או לשבת, הנה גופו מקימו מבלי שיבחין על ידי איזה איברים נעשית פעולה זו. וזה רמז דוד המלך בפסוק 'אתה ידעת שבתי וקומי, ארחי ורבעי זרית, וכל דרכי הסכנתה'.