מאמר שלישי, יז 2

המשך יז. החבר: באמרו 'ברכת המאורות', יתאר את סדר העולם העליון, וגודל כל פרט ופרט ממנו, יחשוב על גודלם ועל התועלת הרבה שיש לאדם מהם. ועם כל זאת, הם נחשבים בעיני בוראם כקטן הרמשים. הראיה שחשיבותם בעיני הבורא היא כפי שאמרתי, כי חכמתו והשגחתו המוטבעת ביצירת הנמלה והדבורה אינה פחותה מחכמתו בהנהגת השמש וצבא השמים. אדרבא, בגלל קטנם, סימני החכמה וההשגחה הנראים בהם – נפלאים יותר. מחשבה זו מונעתו מלהתפתות אחר דעות עובדי הכוכבים, המגדילים את חשיבות המאורות, ואומרים שבכחם להועיל ולהזיק. ואמנם האמת היא שפעולתם היא רק כאש וכרוח (שהם כלים ביד ה'). דומה מחשבת החסיד למה שאמר איוב: "אם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל" (כשאראה אור המאורות, השמש והירח, ביפים ותפארתם), "וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי" (בסתר לבי אתפתה להחשיבם, כמו שמחשיבים אותו עובדי עבודה זרה, "גַּם הוּא עָוֹן פְּלִילִי כִּי כִחַשְׁתִּי לָאֵל מִמָּעַל").