מאמר שלישי, יז 4

המשך יז. החבר: ויכלול ב'אמת ויציב' את העקרונות החשובים הדרושים לקבלת התורה, נחשב הדבר כאלו אמר: "אחר שהתבררו לי הקדמות אלו, ואני מבין ומכיר בהם, אני נודר נדר ומעיד עלי עדים, שאקבל על עצמי עול מלכות שמים כמו שקבלוהו האבות, וכן יקבלוהו הבנים עד עולמי עד", וכלשון התפלה שמתפלל: "על אבותינו ועלינו ועל בנינו ועל דורותינו דבר טוב וקיים לעולם ועד אמת ואמונה חק ולא יעבר".
לאחר מכן, הוא פורט את עקרי הדת היהודית, שהם הקשרים המקשרים את ישראל לאלהים. העקרים הם – ההודאה באלהותו יתברך, בקדמוניותו, בהשגחתו על אבותינו, ובתורה מהשמים. בחתימת הברכה מזכיר את המופת המוכיח את כל זה, והוא יציאת מצרים, וכמו שאנו אומרים בתפלה: 'אמת שאתה הוא ה' אלהי אבותינו מעולם הוא שמך, ועזרת אבותינו… ואמת ממצרים גאלתנו ה' אלהי אבותינו…'. המשלים סדר תפלה זה, מתוך כונה גמורה, הוא הוא הישראלי האמתי, והוא הראוי לצפות להתקשרות בשפע האלהי המתקשר אל בני ישראל לבד, ולא לשאר אומות עובדי כוכבים. בהקדמת סדר תפלה זה, יקל עליו לעמד לפני השכינה (בזמן תפלת שמונה עשרה), ישאל וְיֵעָנֶה. ומחויב לסמוך גאולה לתפלה בשיא הזריזות והחריצות, כפי שכבר הקדמנו.