מאמר שלישי, סט-עב
סט. החבר: האם שמת לב איזו מידת דיוק ודקדוק משקיעים החכמים בפירוש המשנה והברייתא, ועד כמה הם חוקרים ומבררים כל מילה יתירה וחסרה בלשונות המשנה, וכל שכן שמדייקים בפירוש הענין בכללו.
ע. הכוזרי: ראיתי שדבריהם עמוקים מכל פלפול או ויכוח הגיוני אחר, והם אמיתיים, ומוכחים בהוכחה שאין עליה סתירה.
עא. החבר: האם נוכל להעלות על הדעת שהאדם המדקדק דקדוקים אלו אינו יודע לפרש פסוק במידה שיודעים אנו לפרשו?
עב. הכוזרי: דבר זה בלתי אפשרי. ופתרונה של חידה זו באחד משנים: או שנאמר שאנו לא הבנו את פירושיהם על התורה, או שמפרשי התורה הם לא מפרשי המשנה. והפתרון השני לא יכול להיות נכון. ומן התימה הוא שרוב דבריהם בפירוש התורה רחוקים מהסברא וההגיון, ונוטים מהמשמעות הפשוטה של המילים, כשם שבפירוש ההלכה לא נמצאו בדבריהם רק דברים הגיוניים מתקבלים על הדעת.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
