מאמר שני, כו 6

המשך כו. החבר: ההשפעה האלוהית תחול רק על נפש אדם בעל שכל, נפש חיונית וטבעית זו אינה עצם גשמי כגוף האדם, על כן לא תוכל הנפש להתחבר לגוף האדם בלי אמצעי, שהוא החום הטבעי. החום הטבעי זקוק למקום מיוחד בו הוא מתקשר לגוף, והוא הלב. דומה קשר זה להתקשרות הלהבה בפתילה, הלב מקור הדם הוא בבחינת פתילה, והחום הטבעי הוא דוגמת הלהבה. הלב זקוק למקום ממנו ישאב את הדם, הדם לא יתהוה בלי כלי עכול, על כן דרוש לגוף האדם הכבד, המעיים, הושט והצינורות המוליכים את האוכל המתעכל אל הכבד. ללב דרושים כלי נשימה, והם הריאה הגרון האף, הקרום ומיתרי החזה, שדרכם חודר האויר לגוף, ויוצא החום בהבל הפה. התועלת שמפיקים מאיברים אלה היא לקרר את חום הלב הגבוה, ולהעמידו על מידה ממוזגת, דבר זה נעשה בין על ידי הכנסת האויר שהוא יותר קר מחום הגוף, ובין על ידי פליטת האויר החם. לגוף האדם דרושים כוחות נוספים הדוחים את הפסולת אל מקום היציאה, ואף הם נבראו בו.