מסכת כלים, פרק יא, משנה ז

משנה ז: קֶרֶן עֲגֻלָּה, טְמֵאָה. וּפְשׁוּטָה, טְהוֹרָה. אִם הָיְתָה מְצֻפִּית שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת, טְמֵאָה. הַקַּב שֶׁלָּהּ, רַבִּי טַרְפוֹן מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן, הַכֹּל טָמֵא. כַּיּוֹצֵא בוֹ, קְנֵי מְנוֹרָה, טְהוֹרִין. הַפֶּרַח וְהַבָּסִיס, טְמֵאִים. וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן, הַכֹּל טָמֵא:

משנה ז: כלים העשויים מקרני בעלי חיים דינם ככלי עץ, שאם יש להם בית קיבול הרי הם מקבלים טומאה, ואם אין להם בית קיבול אינם מקבלים טומאה. קֶרֶן עֲגֻלָּה – חצוצרה מעוגלת העשויה מקרן של בעלי חיים, ומחולקת לכמה חלקים הניתנים לפירוק והרכבה, וכאשר היא מורכבת יש לה בית קיבול, טְמֵאָה – מקבלת טומאה, כיון שקשה לפרקה ולהרכיבה, ולכן אין דרך לפרקה, וכאשר היא מורכבת ויש לה בית קיבול יש לה חשיבות של כלי, וכיון שיש לה בית קיבול הרי היא מקבלת טומאה. וּפְשׁוּטָה – חצוצרה ישרה, שאין לה בית קיבול כלל, הרי היא טְהוֹרָה. אִם הָיְתָה מְצֻפִּית שֶׁלָּהּ – מקום הנחת הפה בחצוצרה זו, שֶׁל מַתֶּכֶת, הרי היא טְמֵאָה, כיון שבאופן זה היא נחשבת ככלי מתכת, ואף שאין לה בית קיבול הרי היא מקבלת טומאה. הַקַּב שֶׁלָּהּ – הצד הרחב של החצוצרה, שמשם יוצא הקול, אם היה של מתכת, רַבִּי טַרְפוֹן מְטַמֵּא, כיון שזהו כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו, ואף שאין לו בית קיבול הרי הוא מקבל טומאה, ואף ששם 'קב' אינו מיוחד רק לכלי זה, אלא הוא גם שם של מידה, כיון שאצל בעלי המלאכה המתעסקים בכלים אלו מכנים אותו 'קב' סתם, הרי הוא נחשב ככלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו, ומקבל טומאה (וכדעת רבי עקיבא לעיל (מ"ו)). וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, כיון ששם 'קב' אינו מיוחד רק לכלי זה, אלא הוא גם שם של מידה, ונמצא שזהו כלי מתכת שאין לו בית קיבול ואין לו שם בפני עצמו, שאינו מקבל טומאה (וכדעת חכמים לעיל (מ"ו)). וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן – כאשר הקרן והקב מחוברים למצופית העשויה מתכת ומקבלת טומאה, הַכֹּל טָמֵא, כיון שכל המחובר לטמא, טמא.

כַּיּוֹצֵא בוֹ, קְנֵי מתכת של מְנוֹרָה, בזמן שהם מפורקים מהמנורה, טְהוֹרִין – אינם מקבלים טומאה, כיון שאין להם שם בפני עצמם. אבל הַפֶּרַח – מקום הנחת השמן והפתילה, וְהַבָּסִיס – המושב של המנורה, טְמֵאִים – מקבלים טומאה, כיון שיש להם בית קיבול, וכלי מתכת שיש לו בית קיבול מקבל טומאה גם כשאין לו שם בפני עצמו. וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן של הקנים לכל חלקי המנורה, הַכֹּל טָמֵא, שהמחובר לטמא, טמא.