מסכת כלים, פרק יד, משנה ח

משנה ח: מַפְתֵּחַ שֶׁל אַרְכֻּבָּה שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ אַרְכֻּבָּתוֹ, טָהוֹר, רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פוֹתֵחַ בּוֹ מִבִּפְנִים. וְשֶׁל גַּם שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ גֻּמּוֹ, טָהוֹר. הָיוּ בוֹ חָפִין וּנְקָבִין, טָמֵא. נִטְּלוּ חָפִין, טָמֵא מִפְּנֵי נְקָבִין. נִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין, טָמֵא מִפְּנֵי חָפִין. נִטְּלוּ חָפִין וְנִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין, אוֹ שֶׁפָּרְצוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה, טָהוֹר. מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל שֶׁנִּפְרְצוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן זֶה לְתוֹךְ זֶה, טְהוֹרָה. וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל מַתָּכוֹת, טְמֵאָה:

משנה ח: מַפְתֵּחַ שֶׁל אַרְכֻּבָּה – מפתח העשוי כצורת 'ארכובה', שזו הברך, והיינו שהמפתח כפוף באמצעו ונכפף שוב בסופו (בדומה לרגל האדם שנכפפת בברך וחוזרת ונכפפת בכף הרגל), וכשהוא בצורתו השלימה ותוחבים אותו בחור המנעול מבחוץ, מגיע קצה המפתח אל המנעול ופותחו, שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ אַרְכֻּבָּתוֹ, ואף שלא נשבר לגמרי, אך התקצר באופן שאי אפשר להכניסו מבחוץ ולפתוח בו את הדלת, הרי הוא טָהוֹר – אינו מקבל טומאה, כיון שבטל ממנו עיקר תשמישו, שזהו פתיחת הדלת מבחוץ. רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא – סובר שעדיין הוא מקבל טומאה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פוֹתֵחַ בּוֹ מִבִּפְנִים – אף לאחר שנשבר בחלקו, ניתן להשתמש בו לפתיחת הדלת מבפנים, שם המרחק בין החור למנעול עצמו אינו גדול, וניתן להגיע אליו אף אם המפתח השבור, ואף שאין זה עיקר תשמישו, מכל מקום כיון שלפעמים קורה שננעלת הדלת כשהאדם בתוך הבית וצריך הוא את המפתח כדי לפתוח את הדלת, נחשב המפתח ככלי שיש לו עדיין שימוש, ומקבל טומאה.

וְמפתח שֶׁל גַּם – העשוי בצורת האות 'גם' יוונית, שהיא כמו האות 'ך', והיינו שנכפף המפתח באמצעו רק פעם אחת, שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ גֻּמּוֹ – במקום שבו נכפף המפתח, ושוב אי אפשר להשתמש בו אפילו מבפנים, הרי הוא טָהוֹר. ובאופן זה שנשבר מתוך גומו, אם בחלק שנשאר בו הָיוּ בוֹ חָפִין – בליטות וּנְקָבִין, ומשמש מפתח זה לשני סוגי דלתות, שכאשר יש במנעול שבדלת נקבים, נפתח על ידי ה'חפין', הבליטות שבמפתח, וכאשר יש במנעול חפין, בליטות, נפתח על ידי הנקבים שבמפתח, אם אף לאחר שנשבר נשארו בו אותן חפין ונקבין וניתן להשתמש בו לפתיחת ונעילת הדלת, הרי הוא טָמֵא. ואפילו אם נִטְּלוּ החָפִין, ואי אפשר להשתמש בו לדלת שיש במנעולה נקבים, הרי הוא טָמֵא מִפְּנֵי נְקָבִין שבו, שפותחים דלת שיש במנעולה חפין. וכן אם נִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין, ואי אפשר להשתמש בו לדלת שיש במנעולה חפין, הרי הוא טָמֵא מִפְּנֵי החָפִין שבו, שניתן לפתוח על ידם דלת שיש במנעולה נקבים. אבל אם נִטְּלוּ חָפִין וְנִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין, אוֹ שֶׁפָּרְצוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה – התעקמו החפין לתוך הנקבים, ובאופנים אלו אין המפתח ראוי לכלום, הרי הוא טָהוֹר – אינו מקבל טומאה.

מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל – מסננת ממתכת שמסננים בה את החרדל מהפסולת המעורבת בו, ועשויה נקבים נקבים, שֶׁנִּפְרְצוּ בָהּ – שהתחברו בה שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן זֶה לְתוֹךְ זֶה ונעשו נקב אחד גדול, שוב אינה ראויה לשימוש, וטְהוֹרָה. וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל מַתָּכוֹת – כלי גדול מאד הדומה למשפך, שמניחים אותו מעל הריחיים וממלאים אותו גרעיני תבואה, והם יורדים לאיטם לתוך הריחיים ונטחנים שם, אף שהוא פתוח גם מלמעלה וגם מלמטה ונמצא שאין לו בית קיבול, מכל מקום כיון שהוא כלי המיוחד לשימוש בפני עצמו, טְמֵאָה – מקבלת טומאה.