מסכת נגעים, פרק יג, משנה ג

משנה ג: בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לָעֲלִיָּה. נִרְאָה בָעֲלִיָּה, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַבָּיִת. לֹא הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ נִתָּצִין עִמּוֹ. וּמַצִּיל עַל הַמַּלְבְּנִים, וְעַל שְׂרִיגֵי הַחַלּוֹנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַלְבֵּן הַבָּנוּי עַל גַּבָּיו, נִתָּץ עִמּוֹ. אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מְטַמְּאִין בְּכַזַּיִת, רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, בְּמַה שֶּׁהֵן:

משנה ג: בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, באופן שיש חיוב לנתוץ את כל הבית, והָיְתָה עֲלִיָּה בנויה עַל גַּבָּיו, והקורות המשמשות כתקרה לבית הן הרצפה של העליה, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לָעֲלִיָּה – מחשיב את הקורות כאילו הן חלק מהעליה, ואינו צריך לנותצן עם הבית, ובונה עמודים תחת הקורות הללו כדי שלא יפלו ולאחר מכן נותץ את הבית. נִרְאָה הנגע בָעֲלִיָּה, באופן שחייב לנתוץ אותה, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַבָּיִת – מחשיב את הקורות כאילן הן חלק מהבית, ואינו נותץ אותן עם העליה. אבל אם לֹא הָיְתָה עֲלִיָּה בנויה עַל גַּבָּיו, כל אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ של הבית נִתָּצִין עִמּוֹ, כיון שהם נחשבים חלק ממנו. וּמַצִּיל מניתוץ עַל הַמַּלְבְּנִים – ארבעה עצים המונחים כמסגרת לחלון, וכיון שאינם מחוברים ביתדות אלא רק תקועים בחוזקה אינם נחשבים כחלק מהבית ואינם ניתצים עמו, וְעַל שְׂרִיגֵי – סורגי הַחַלּוֹנוֹת העשויים למנוע נפילת ילדים מהחלונות, כיון שאינם מחוברים לבית אלא רק תקועים בחוזק, אינם ניתצים עמו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַלְבֵּן הַבָּנוּי עַל גַּבָּיו – ארבע קורות עץ ארוכות המונחות על ארבעת הקירות של הבית, כמין מלבן, ועליהן מונחים ראשי הקורות של תקרת הבית (ועושים כן כדי שקורות התקרה לא יירקבו מחמת לחלוחית הכתלים), הרי מלבן זה נחשב חלק מהבית, ונִתָּץ עִמּוֹ. אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ של הבית המנותץ, מְטַמְּאִין בְּכַזַּיִת, רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, בְּמַה שֶּׁהֵן, כלומר, דינם כטומאת אברי המת, שאבר שלם מטמא אפילו בכל שהוא, ואף כאן אם יש אבן שלימה שהוציאו מהבית, אפילו אם אין בה כזית הרי היא מטמאת.