מסכת נזיר, פרק ד, משנה ו

משנה ו: הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בַּנָּזִיר וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בַּנָּזִיר. כֵּיצַד, גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו, מִחָה אוֹ שֶׁמִּחוּ קְרוֹבָיו, הָיְתָה לוֹ בְהֵמָה מֻפְרֶשֶׁת, הַחַטָּאת תָּמוּת וְהָעוֹלָה תִּקְרַבּ עוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין, יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵּי עוֹלָה, יָבִיאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים, יָבִיאוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם:

משנה ו: הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ הקטן בַּנָּזִיר, כלומר, הלכה למשה מסיני היא שיכול האב להדיר את בנו הקטן בנזירות, וחלים עליו כל דיני נזירות, שאסור לו לשתות יין ולהטמא למתים, ואם נטמא מביא אביו עבורו קרבנות טומאה, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בַּנָּזִיר. אמנם, דין זה, שהאב יכול להדיר את בנו, הוא בתנאי שהבן עצמו וקרובי המשפחה אינם מתנגדים לנזירות זו, כֵּיצַד מתבטלת הנזירות, אם גִּלַּח הבן עצמו את שערותיו, אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו, מִחָה הבן עצמו (מיד כששמע את דבר הנזירות) ואמר שאינו רוצה להיות נזיר, אוֹ שֶׁמִּחוּ קְרוֹבָיו (מיד כששמעו על כך), אם באותה שעה שהיתה המחאה והתבטלה הנזירות כבר הָיְתָה לוֹ בְהֵמָה מֻפְרֶשֶׁת לצורך קרבנות הנזירות, הַחַטָּאת תָּמוּת, כלומר, ממתינים לה עד שתמות מאליה, כיון שלא ניתן להביא חטאת בנדבה, וְהָעוֹלָה תִּקְרַב לשם עוֹלָה, כיון שניתן להביאה בנדבה, וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ לשם שְׁלָמִים, הבאים בנדבה, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, כשלמי נזיר ולא כשלמים רגילים, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם, כשאר שלמים, ולא כשלמי נזיר. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין, שהפרישם לשם קניית הקרבנות, אך לא פירש באילו מעות יקנה כל אחד מהקרבנות, יִפְּלוּ לִנְדָבָה – ינתנו כל המעות לקופה של נדבה שיש בבית המקדש, שקונים מהם עולות. היו לו מָעוֹת מְפֹרָשִׁין, שפירש איזה קרבן יקנה בכל חלק של המעות, דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין – אסורים בהנאה, אך הנהנה אינו עובר באיסור מעילה, כיון שבין כך הם עומדים לאיבוד, בדְּמֵי עוֹלָה יָבִיאוּ קרבן עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן – הנהנה ממעות אלו עובר באיסור מעילה. ובדְּמֵי שְׁלָמִים יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם, וכפי שהתבאר.