מסכת עדיות, פרק ה, משנה ד

משנה ד: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שְׁנֵי דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. דַּם יוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. וּמוֹדִים בַּיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁהוּא מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ:

משנה ד: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שְׁנֵי דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. נאמר בתורה (ויקרא יב ב-ה) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה", והמבואר בפסוקים אלו, שלאחר שבעה ימים מלידת זכר, או לאחר שבועיים מלידת נקבה, כל דם שרואה האשה עד תום ארבעים יום לזכר או שמונים לנקבה הוא דם טהור, שאינו מטמא, אמנם נחלקו תנאים בדין דַּם יוֹלֶדֶת בימי טוהר שלה, שֶׁלֹּא טָבְלָה עדיין לטומאת לידתה, ונמצא שהיא עצמה טמאה טומאת נדה, אך דמה הוא דם טוהר ואינו דם נדה שיש בו טומאה מצד עצמו, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אף שמהתורה אינו מטמא כיון שאינו נאסף במקומו 'מתעגל'] ואחר כך יוצא, מכל מקום גזרו חכמים על דם זה שיהא טמא כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ, שאף בהם אין טומאה מצד עצמם אך כיון שיצאו ממנה כשהיא טמאה טומאת נדה אף הם טמאים, וכך דם טוהר זה מטמא מדרבנן, ואין חשש שיסברו שזו טומאה דאורייתא, שהרי דם נדה המטמא מדאורייתא מטמא בין לח ובין יבש, ואילו דם טוהר שדינו כרוקה ומי רגליה, מטמא כמותם רק כשהוא לח, ולא כשהוא יבש. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כל זמן שלא טבלה לטהרתה אף דם טוהר שלה מטמא מן התורה, ולכן הוא מְטַמֵּא בין לַח וּבין יָבֵשׁ. וּמוֹדִים בית שמאי לבית הלל בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב – כשהיא טמאה טומאת זיבה, שהיא צריכה ספירת שבעה ימים נקיים וטבילה, שֶׁכל זמן שלא ספרה הרי היא טמאה בטומאת זבה ודמה טמא מן התורה, ולכן הוּא מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ (אמנם אם כבר ספרה שבעה ימים אלא שלא טבלה, סוברים בית שמאי כדבריהם לעיל, שדמה טמא רק מדרבנן, ולכן מטמא לח ולא יבש).