מסכת פרה, פרק ג, משנה ב

משנה ב: חֲצֵרוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי סֶלַע וְתַחְתֵּיהֶם חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. וּמְבִיאִים נָשִׁים עֻבָּרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם וּמְגַדְּלוֹת שָׁם אֶת בְּנֵיהֶן. וּמְבִיאִים שְׁוָרִים וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת, וְתִינוֹקוֹת יוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּיהֶן וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן בְּיָדָם. הִגִּיעוּ לַשִּׁלּוֹחַ, יָרְדוּ וּמִלְאוּם, וְעָלוּ וְיָשְׁבוּ עַל גַּבֵּיהֶן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִמְּקוֹמוֹ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל וּמְמַלֵּא:

משנה ב: כפי שהתבאר לעיל, תקנו חכמים מעלות וחומרות יתירות בטהרתו של הכהן השורף את אפר הפרה האדומה, ואחת מהן היא בכך שהמזה את מי החטאת על הכהן השורף בכל אותם שבעה ימים של הפרשתו מביתו קודם שריפת הפרה, יהא אדם שלא נטמא בטומאת מת מעולם (כיון שאם נטמא ונטהר, יש מקום לחשוש שאותו אדם שטיהרו והיזה עליו היה בעצמו טמא ולא הועילה טהרתו), וכדי שיהיו בני אדם שלא נטמאו בטומאת מת מעולם, לפיכך חֲצֵרוֹת מיוחדות לכך הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם, בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי סֶלַע הקיים שם מבריאת העולם, כדי שלא יהא חשש שיש תחתיהם קבר, וְאף על פי כן הוסיפו והחמירו שיהא תַחְתֵּיהֶם חָלוּל – חלל תחת הסלע, מִפְּנֵי חשש קֶבֶר הַתְּהוֹם, וכאשר יש חלל הרי הוא חוצץ בפני הטומאה, גם אם יש מת הקבור בתהום שתחת הסלע, וּמְבִיאִים נָשִׁים עֻבָּרוֹת, וְיוֹלְדוֹת שָׁם וּמְגַדְּלוֹת שָׁם אֶת בְּנֵיהֶן, באופן שאין בבנים אלו כל חשש של טומאת מת, וּבאותם שבעה ימים שמפרישים את הכהן השורף את הפרה, מְבִיאִים לאותן חצרות שְׁוָרִים שכריסן רחבה ולא יוכל התינוק להוציא את רגליו מחוץ לגופו של השור ולהאהיל על הטומאה בדרכו, וְהוסיפו והניחו עַל גַּבֵּיהֶן של השוורים דְּלָתוֹת, שיהיו כאהל החוצץ בפני הטומאה, וְתִינוֹקוֹת אלו שגדלו בחצרות יוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּיהֶן של הדלתות, וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן, שאינם מקבלים טומאה, בְּיָדָם. הִגִּיעוּ לַשִּׁלּוֹחַ, שהוא מעיין הסמוך לירושלים (-ומכונה גם 'גיחון') ומימיו הם 'מים חיים', יָרְדוּ התינוקות לתוך מי הנחל, שבמקום זה אין דרך לקבור בני אדם ואין לחשוש לטומאה, וּמִלְאוּם לכוסות במים חיים מהמעיין. וְעָלוּ התינוקות וְיָשְׁבוּ עַל גַּבֵּיהֶן של הדלתות שעל גבי השוורים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לא היה התינוק יורד מעל הדלתות כלל, אלא מִמְּקוֹמוֹ שעל גבי הדלת הָיָה מְשַׁלְשֵׁל את הכוס למעיין, וּמְמַלֵּא אותו במים חיים.