מסכת שבת, פרק ו, משנה ט

משנה ט: הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים וּבְנֵי מְלָכִים בַּזּוּגִין וְכָּל אָדָם אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהווֶֹה:
משנה ט: הַבָּנִים, יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים – ילדים קטנים, שכרוכים יותר מידי אחרי אביהם ואינם יכולים להפרד מהם, היו עושים להם סגולה, נוטלים רצועה ממנעל ימין של האב, וקושרים בזרועו השמאלית של הבן, ומועיל להסיר את הגעגועים מהבן, ורשאים לצאת כך בשבת לרשות הרבים. וּבְנֵי מְלָכִים יוצאים בַּזּוּגִין – פעמונים קטנים מוזהבים, הארוגים בבגדיהם. מוסיפה הגמרא, וְאף כָּל אָדָם רשאי לצאת בפעמונים אלו, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהווֶֹה – בדבר שהוא רגילות, ואין דרך אדם לצאת בפעמונים, אלא רק בני מלכים נוהגים כך.