מצוה מח) שלא להכות אב ואם
פרשת משפטים
"ומכה אביו ואמו מות יומת…" (שמות כא טו)
מצוות לא תעשה, שלא יכה הבן את אביו או אמו, ואפילו אם הם יכו אותו הכאה רבה, כל זמן שלא יבקשו להמיתו, שנאמר 'ומכה אביו ואמו מות יומת'.
ובהכאת אב ואם ללא עדים, יש עונש כרת. ואם יש עדים, חייב המכה מיתה בידי אדם, ובתנאי שהוציא מהם דם בהכאה זו.
משרשי המצוה, לייסר את הרשעים שהרימו יד במי שהביאם לעולם ברצון הא-ל ועשה להם כמה טובות.
ובן העושה באביו חבורה לשם רפואה, פטור, אך לכתחילה לא יעשה לו רפואה שמביאה לחבורה, אם אפשר לעשות זאת על ידי אדם אחר.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
