מצוה קג) מצות הקטרת קטורת
פרשת תצוה
"והקטיר עליו אהרן קטורת סמים" (שמות ל ז)
מצוות עשה על הכהנים להקטיר קטורת סמים פעמיים בכל יום, על מזבח הזהב, שנאמר 'והקטיר עליו אהרן קטרת סמים'. ומצוה עליהם להכין קטורת זו בכל שנה ושנה, כדי להקטיר ממנה, והכנתה והקטרתה נחשבות למצוה אחת.
משרשי מצוה זו להגדיל כבוד הבית, ולהיות מעלתו ומוראו על פני כל אדם. ואי אפשר להגדיל דבר בלב בני אדם ומחשבתו, רק בדברים שהוא חושב אותם לגדולה, וימצא בהם תענוג ושמחה. וידוע כי ענין הריח הטוב הוא דבר שנפש אדם נהנית בו ומתאוה אליו ומושך את הלב הרבה, וריח הקטורת הוא הריח הטוב ביותר שאפשר לעשות על ידי אדם, עד שאמרו חז"ל שהיו מריחים את ריח הקטורת מירושלים עד לעיר יריחו.
מדיני המצוה, שהקטורת היתה מורכבת מאחד עשר סממנים, ארבעה מהם מפורשים בתורה, והשבעה מדברי קבלה, והקטרתה נעשית בין על ידי כהן גדול או כהן הדיוט. ובכל יום היה מקטיר חצי מנה בבוקר, וחצי מנה בערב אחר תמיד של בין הערביים. ואם לא הקטיר בבוקר, מקטיר בין הערביים את כל השיעור של אותו יום.
ובשעת הקטרת הקטורת לא היה שום אדם בהיכל ובין האולם ולמזבח, ואופן ההקטרה הוא על ידי שמפזר את הקטורת בנחת על הגחלים אשר במזבח הזהב, ואחר כך משתחוה, ויוצא.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בכהנים.
