מצוה קעז) מצות ענין טומאת בית מנוגע
פרשת מצורע
"ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית…" (ויקרא יד לה)
מצוות עשה לטמא בית מנוגע, כלומר, שכל בית שיש בו צרעת נעשה בו כמשפט הכתוב בפרשה, כמו שנאמר 'ובא אשר לו הבית…', ושכל מי שנכנס לבית יטמא, כמו שכתוב בפרשה 'והבא אל הבית יטמא'. ומצוה זו כוללת כל עניני טומאת הבית, איזה צריך הסגר או הריסה, בקצת הקירות או בכולם. וזה הענין של צרעת הנעשית באבנים, איננו דבר טבעי, אבל הוא ענין על דרך נס, שיבא לפעמים לבתי ישראל להוכיחם, כי מאהבת השם אותם, ייסר אותם תחילה בדברים שהם חוץ לגופם, כדי שיחזרו בתשובה קודם שייענשו בגופם. וכן היה הענין, שאם לא עשה האדם תשובה לאחר שהיה הנגע בקירות ביתו, היה מתפשט הנגע גם בבגדיו. ואם לא הרגיש עדיין, יתפשט גם בגופו.
עוד אמרו חז"ל, כי בתחילה, כשכבשו ישראל את הארץ, הביא ה' יתברך בקצת בתים נגע צרעת לטובתם, כדי שיהרסו את הבית ויתגלה להם מטמון שטמנו שם הכנעניים. ואף שהיה אפשר להודיעם זאת על ידי נביא, מבלי נגע, ידוע הוא שהא-ל יעשה ניסים לבני אדם דרך סתר, ולא בגלוי.
ונוהגת מצוה זו בבית של איש או של אשה, בארץ ישראל (מלבד ירושלים), כל זמן שיש כהנים ראויים לדבר. והעובר עליה, ביטל עשה.
