ספר המדע: הלכות דעות, פרק ז, ג-ד
ג) אמרו חכמים, על שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא, והם, עבודת כוכבים, וגילוי עריות, ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם. ועוד אמרו חכמים, כל המספר בלשון הרע, כאילו כופר בעיקר, שנאמר 'אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו', ועוד אמרו חכמים שלשה בני אדם לשון הרע הורגת, האומרו, והמקבלו, וזה שאומר עליו. והמקבלו חמור יותר מן האומרו:
ד) ויש דברים שהן אבק לשון הרע, כיצד, כגון אדם האומר לחבירו, 'מי יאמר לפלוני שיהיה כמות שהוא עתה', כלומר, מי היה מאמין שיגיע למעלה זו שהוא נמצא בה עתה, או שיאמר 'שתקו מלדבר על פלוני, איני רוצה להודיע מה אירע ומה היה', ומשמעות דבריו היא שיש לו דבר גנאי לספר עליו, וכיוצא בדברים האלו. וכן כל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו, הרי זה אבק לשון הרע, כיון שזה גורם להם [-לשונאיו] שיספרו בגנותו, ועל זה הענין אמר שלמה 'מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו', שמתוך טובתו בא לידי רעתו. וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק ודרך קלות ראש, כלומר, שאינו מדבר בשנאה, הוא ששלמה אמר בחכמתו 'כמתלהלה היורה זקים חצים ומות, ואמר הלא משחק אני'. וכן המספר לשון הרע דרך רמאות, והוא, שיספר את הדברים לתומו, כאילו אינו יודע שדבר זה שדבר לשון הרע הוא, אלא כשממחין בו אחרים על דבריו, אומר להם, איני יודע שדבר זה לשון הרע, או איני יודע שאלו מעשיו של פלוני:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
