ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק ז, ז-ט
ז) בכמה מתירין את הנידוי או את החרם, בשלשה, ואפילו הדיוטות. ויחיד מומחה מתיר את הנידוי או את החרם לבדו. ויש רשות לתלמיד להתיר את הנידוי או החרם, ואפילו במקום הרב.
ט) שלשה שנידו, והלכו להן למקום רחוק, וחזר זה המנודה מדבר שנידהו בגללו, באין שלשה אחרים ומתירין לו.
י) מי שלא ידע מי שנידהו, ילך לו אצל הנשיא, ויתיר לו הנשיא את נידויו.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
