ספר זמנים: הלכות שביתת עשור, פרק ב, ד-ה
ד) אכל מעט, וחזר ואכל, אם יש מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה שיעור זמן שיש בו כדי אכילת שלש ביצים, הרי אלו מצטרפות לכשיעור, ואם לאו אין מצטרפות לכשיעור. שתה מעט, וחזר ושתה, אם יש מתחלת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית, מצטרפין לשיעור. ואם לאו, אין מצטרפין.
ה) אכל אוכלים שאינן ראויין למאכל אדם, כגון עשבים המרים, או שרפים הבאושין, או ששתה משקין שאינן ראויין לשתייה, כגון ציר או מורייס וחומץ חי, אפילו אכל ושתה מהן הרבה, הרי זה פטור מן הכרת, אבל מכין אותו מכת מרדות.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
