ספר זמנים: הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז, ג-ד
ג) 'ערבי נחל' האמורות בתורה אינן כל דבר הגדל על הנחל, אלא מין ידוע הוא הנקרא 'ערבי נחל', וסימניו, שעלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק – שפתי העלים חלקים ואינם משוננים, וקנה שלו אדום, וזה הוא הנקרא 'ערבה', ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נאמר 'ערבי נחל', ומין זה, אפילו היה גדל במדבר או בהרים, הרי זה כשר:
ד) ויש מין אחר דומה לערבה, אלא שעלה שלו עגול, ופיו משונן ודומה למסר, וקנה שלו אינו אדום, וזה הוא הנקרא צפצפה, והיא פסולה. ויש שם מין ערבה שאין פי העלה שלה חלק ואינו כמסר, אלא יש בו תלמים קטנים עד מאד, כמו פי מגל קטן, וזה כשר. וכל הדברים האלו מפי השמועה ממשה רבינו נתפרשו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
