ספר זמנים: הלכות תעניות, פרק ה, ה-ו
ה) ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות בי"ג באדר, ותענית זו קרויה 'תענית אסתר', זכר לתענית שהתענו בימי המן, שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם'. ואם חל י"ג באדר להיות בשבת, מקדימין ומתענין בחמישי שהוא י"א. אבל אחד מארבעה ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין אותו לאחר השבת. ואם חל להיות בערב שבת מתענין בערב שבת. ובכל הצומות האלו אין מתריעין ולא מתפללין בהן תפלת נעילה, אבל קורין בתורה שחרית ומנחה ב'ויחל משה', ובכולן אוכלים ושותין בלילה, ומתחילים את התענית רק בבוקר, חוץ מתשעה באב, שהתענית מתחילה כבר מהלילה.
ו) משיכנס אב ממעטין בשמחה. ושבת – שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה, אסור לספר (-להסתפר) ולכבס וללבוש כלי מגוהץ, אפילו כלי פשתן, עד שיעבור יום התענית. ואפילו לכבס ולהניח לאחר התענית, אסור. וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו (-בשבוע זה, שחל בו תשעה באב), ולא יכנסו למרחץ, עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה כבר מראש החדש עד התענית:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
