ספר נשים: הלכות אישות, פרק ג
כ) המקדש בביאה, הרי אלו קידושי תורה. וכן מתקדשת בשטר מן התורה, כשם שגומר השטר ומגרש, שנאמר 'וכתב לה ספר כריתות', כך גומר ומכניס את האשה לרשות בעלה, בקידושין. אבל קידושי הכסף מדברי סופרים (וכן דין הכסף דין תורה ופירושו מדברי סופרים), שנאמר 'כי יקח איש אשה', ואמרו חכמים לקוחים אלו יהיו בכסף, שנאמר 'נתתי כסף השדה קח ממני':
כא) אף על פי שעיקר הדברים כך הוא, נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשוה כסף, וכן אם רצה לקדש בשטר מקדש, אבל אין מקדשין בביאה לכתחלה, ואם קידש בביאה מכין אותו מכת מרדות, כדי שלא יהיו ישראל פרוצים בדבר זה, אף על פי שקידושיו קידושין גמורין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
