ספר נשים: הלכות אישות, פרק ג
י) אמר לה 'הרי חצייך מקודשת לי בפרוטה, וחצייך בפרוטה', או שאמר לה 'חצייך מקודשת לי בחצי פרוטה וחצייך האחרת מקודשת בחצי פרוטה', הרי זו מקודשת. אמר לה 'חצייך מקודש לי בפרוטה היום, וחצייך בפרוטה למחר', או שאמר לה 'שני חצייך מקודשים לי בפרוטה', 'שתי בנותיך לשני בני בפרוטה', 'בתך מקודשת לי ופרתך מכורה לי בפרוטה', או 'בתך וקרקעך לי בפרוטה', בכל אלו מקודשת בספק:
יא) האב מקדש את בתו שלא לדעתה, כל זמן שהיא קטנה, וכן כשהיא נערה רשותה בידו, שנאמר 'את בתי נתתי לאיש הזה לאשה', וכסף קידושיה לאביה. וכן הוא זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובכתובתה אם נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין, הוא זכאי בכל עד שתבגר. לפיכך, מקבל האב קידושי בתו מיום שתולד עד שתבגר, ואפילו היתה חרשת או שוטה, וקידשה האב, הרי היא אשת איש גמורה. ואם היתה בת שלש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה מדעת אביה, פחות מכן – אם היתה פחותה מבת שלש שנים, אם קדשה אביה בביאה אינה מקודשת:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
