ספר נשים: הלכות אישות, פרק ד
יג) אשת איש שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר בפני בעלה, הרי זו מקודשת לשני, ואף שאין קדושין תופסים באשת איש, כיון שהאשה שאמרה לבעלה בפניו גירשתני נאמנת, כיון שחזקה (-סברא ברורה היא ש)אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה, ממילא כאשר קיבלה קידושין מאחר בפני בעלה, הרי זה כאילו אמרה לראשון 'גרשתני', ונאמנת בכך, והתקדשה לשני. אבל אם קידשה אדם אחר שלא בפני בעלה, אין קידושין תופסין בה עד שתביא ראיה שנתגרשה קודם שתקבל הקידושין, כיון שכל דבר שנעשה שלא בפניו, הרי היא מעיזה.
יד) המקדש אחת מן השניות האסורות מדרבנן, או מאיסורי לאוין, או מאיסורי עשה, וכן יבם שקידש צרת יבמה, הרי זו מקודשת קידושין גמורין, חוץ מיבמה שנתקדשה לזר, שהיא מקודשת בספק, כיון שנסתפק לחכמים אם הקידושין תופסין ביבמה כשאר חיובי לאוין או אין קידושין תופסין בה, כערוה שיש בה איסור כרת ואין קדושין תופסים בה, ואף על פי שאסור לו לכנוס אחת מכל אלו, כיון שחלו הקידושין הרי זה מגרש בגט:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
