ספר נשים: הלכות אישות, פרק ז
יג) האומר לאשה 'הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני', כלומר, שלא תיאסר עליו – על אותו אדם פלוני, אלא תהיה אשת איש על כל העולם, ולפלוני תהיה כפנויה, הרי זו מקודשת מספק (ולצד שהיא מקודשת, הרי היא אסורה גם לאותו פלוני). אבל אם אמר לה 'הרי את מקודשת לי על מנת שתהיי מותרת לפלוני', הרי זו מקודשת, ותהיה אסורה על אותו פלוני כשאר העם, מפני שהתנה בדבר שאי אפשר לקיימו, שהרי לא יתכן שתהא אשת איש ותשאר מותרת לאדם אחר.
יד) הנותן שתי פרוטות לאשה, ואמר לה הרי את מקודשת לי היום בפרוטה אחת, ובפרוטה אחת תהיי מקודשת לי לאחר שאגרשך, הרי זו מקודשת, וכשיגרש אותה תהיה מקודשת שוב, עד שיגרש אותה פעם שנייה מן קידושי פרוטה שנייה. אבל אם אמר גוי לאשה הרי את מקודשת לי בזה לאחר שאתגייר, או שאמר לגויה הרי את מקודשת לי לאחר שתתגיירי, או שאמר עבד כנעני לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאשתחרר, או שאמר לשפחה כנענית הרי את מקודשת לי לאחר שתשתחררי, או שאמר אדם לאשת איש הרי את מקודשת לי לאחר שימות בעליך, או שאמר אדם לאחות אשתו, האסורה עליו כעת, הרי את מקודשת לי לאחר שתמות אחותיך, אינה מקודשת אף לאחר שאירע הדבר המתיר את הקידושין, לפי שאינו יכול עתה לקדשה:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
