ספר נשים: הלכות אישות, פרק ט
כד) יצא עליה קול שנתקדשה לפלוני, ולאחר ימים אמרו אמתלא מדוע יצא עליה קול שהתקדשה אף שבאמת לא התקדשה, אם מראין הדברים לבית דין שהוא כן – שהאמתלא נכונה ומבטלת את הקול, סומכין על האמתלא ולא תוחזק מקודשת. ואם לאו, הואיל ולא נשמעה האמתלא בעת שנשמעו הקידושין, אין חוששין לאמתלא, והרי היא מוחזקת כמקודשת.
כה) מעשה באשה אחת שיצא עליה קול שנתקדשה לבנו של פלוני, ולאחר זמן שאלו לאביו של אותו פלוני ואמר שרק על תנאי כך (-מסוים) נתקדשה לו ולא נתקיים התנאי, וכיון שהאמתלא נאמרה לאחר זמן מיציאת הקול לא סמכו חכמים על דבריו, אלא אמרו הרי זו ספק מקודשת, וכאילו אין שם אמתלא:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
