ספר נשים: הלכות אישות, פרק טז
ל) הוציאה שתי גיטין וכתובה אחת, אין לה אלא כתובה אחת, והטעם לכך, כיון שהמגרש את אשתו והחזירה סתם, על דעת כתובתה הראשונה החזירה, ולא התכוון להוסיף לה כתובה נוספת. הוציאה גט וכתובה אחר מיתת הבעל, אם גט קודם לכתובה, הרי מוכח שהתגרשה ואחר כך נישאה לו שוב, ועתה נתאלמנה ממנו, ולכן גובה בגט זה עיקר כתובה אם אין דרכן לכתוב כתובה, מחמת הנישואין הראשונים, וגובה גם כל מה שיש בכתובתה זו, שהרי נישאה לו לאחר אותו הגט, וזכתה בה עתה במיתתו. ואם כתובה קדמה את הגט, אין לה אלא כתובה אחת, שעל כתובתה הראשונה החזירה:
<p>שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!</p>
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
