א) הנושא בתולה שנתאלמנה או שנתגרשה או נחלצה, אם מן האירוסין נתאלמנה או נתגרשה או נחלצה, כתובתה מאתים, ככל בתולה. ואם מן הנישואין נתאלמנה או נתגרשה או נחלצה, אף שהיא בתולה, כתובתה מאה, שמשנשאת הרי היא כבעולה. וכן הנושא בתולה משוחררת או גיורת או שבויה, אם נשתחררה השפחה ונתגיירה הגויה ונפדית השבויה והן באותה שעה פחותות מבת שלש שנים ויום אחד, כתובתן מאתים. ואם היו בנות שלש שנים ויום אחד ומעלה, כתובתן מאה:
ב) ומפני מה תיקנו חכמים לאלו כתובה מאה בלבד, ואף על פי שהן בתולות, הואיל וחזקת הנשואה שתבעל, וחזקת השפחה והכותית והשבויה שתבעל, תיקנו להן מאה בין נבעלו בין לא נבעלו, והרי הן לענין כתובתן כבעולות לכל דבר:
