ספר נשים: הלכות אישות, פרק יג
ז) האשה שהלך בעלה למקום רחוק, ופסקו לה בית דין מזונות, וכסות, וכלי בית, ושכר מדור, אין פוסקין לה תכשיט, שהרי אין לה בעל שתתקשט לו. אבל מי שנשתטה בעלה, או שנתחרש, פוסקין לה אף תכשיט. ודין הבעל עם אשתו בטענת הכסות והכלים ושכר המדור, כדינם בטענת המזונות, אם אמר הוא נתתי והיא אומרת לא נתת, דין אחד לכל, וכפרטי הדינים שהתבארו בזה לעיל (פרק י"ב הלכות ט"ז – כ"ב).
ח) המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין של התכשיטים, בעניות, שנה אחת יקיים, יתר על כן – אם עברה יותר משנה, או יתיר את נדרו או יוציא ויתן כתובה. ובעשירות, שלשים יום יקיים, יתר על כן, או יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
