ספר נשים: הלכות אישות, פרק יז
ה) וכן מי שמת והניח אשה ובעל חוב, וקרקע שאין בה דין קדימה, כגון שקנאה לאחר שהשתעבד לשניהם, האשה נדחית מפני בעל חוב, והוא גובה חובו תחלה, וכטעם שהתבאר, שהבעל חוב הוציא מעות, ואילו האשה לא הוציאה מעות.
ו) וכיון שתקנו הגאונים שתגבה האשה ובעל חוב מן המטלטלין, והדבר ידוע שאין דין קדימה במטלטלין, אם לא הניח די מטלטלין כדי ליתן לשניהם, נותנין לבעל חוב כל חובו תחלה, ואם נשאר לאשה מה שתטול בכתובתה, תטול. ואם לאו, תדחה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
