ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ו

כז) שליח שהביא גט ונתנו לאשה, אין אומרין שיש לחשוש שמא ביטלו הבעל, אלא נותנין אותו לה בחזקת שהוא כשר, ותנשא בו. ואם נמצא אחר כן שביטלו, תצא מבעלה השני, והולד ממזר. וכן הכותב גט ונתנו לאשתו, אין אומרין שמא מסר מודעא על גט זה, אלא הרי הוא בחזקת כשרות ותנשא בו.
כח) וכן המביא גט והניח את הבעל במקומו כשהוא חולה, או שהיה הבעל זקן, נותנו לה השליח בחזקת שהוא קיים, ואינה צריכה לחשוש שמא בינתיים מת הבעל (ואם לא היו לו בנים, והיו לו אחים, זקוקה היא ליבום). אבל אם הניחו גוסס, שרוב גוססין למיתה, ואף על פי שנתנו לה הרי זה ספק גירושין, שהרי יתכן שמת קודם לכן ואין גט לאחר מיתה (ובאופן שמחמת מיתתו זקוקה היא ליבום, הרי היא בספק). וכן עיר שהקיפה החיל והיא במצור, וספינה המטרפת בים, והיוצא לדון, הרי אלו בחזקת חיים, ואם היה גט אחד מהן ביד השליח, נותנו לאשתו ותהיה בחזקת מגורשת.