ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ו
יג) הבעל ששלח גט לאשתו, ובא השליח ליתנו לה, ולא נטלתו מידו, אלא אמרה לו בפני עדים יהיה (לי) גט זה פקדון אצלך, או שאמרה לו הרי את שליח לקבלו לי, הרי זו מגורשת בספק עד שיגיע גט לידה (כיון שיש ספק בדבר אם שליח הבעל יכול להיעשות לשליח האשה ולהחשיב זאת כאילו נמסר הגט מיד שליח הבעל ליד שליח האשה), ומשיגיע הגט לידה, תתגרש ודאי.
יד) שליח שהביא גט מהבעל לאשה, כשהוא נותנו לה, נותנו לה בפני שנים, ואותן השנים צריכין לקרותו, ואחר כך ינתן לה בפניהם, כיון שדין השליח של הבעל להולכת הגט עם האשה כדין הבעל עצמו עמה, שתחתיו הוא קם. לפיכך אם נתנו השליח לה ולא קראוהו קודם לכן עדי מסירה, ומיד כשקיבלתו נטלתו וזרקתו לים ונמצא שלא קראוהו גם לאחר שהגיע לידה, הרי זו ספק מגורשת.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
