ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ז
יח) נתנו לה השליח, ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנשתתק – נעשה אילם, ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם, הרי זה יתקיים בחותמיו, ואחר כך ינתן לה.
יט) הסומא אינו יכול להביא גט זה של חוץ לארץ, מפני שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. לפיכך, אם נכתב ונחתם בפניו כשהוא פתוח (-רואה), ונסתמא קודם שמסרו לאשה, הרי זה אומר בפני שלשה בפני נכתב ובפני נחתם, ונותנו לה. וכן האשה שהביאה גט זה של חוץ לארץ מהבעל לאשתו, צריכה שלשה דיינים לומר בפניהם בפני נכתב ובפני נחתם, כיון שלא אמרו שדי בכך שיאמר כן השליח בפני שנים אלא בזמן שהשליח עצמו כשר לעדות, שהרי הוא מצטרף עם השנים, ונמצא שהוא מכלל השלשה שקיימו גט זה בדבריו, שהעד נעשה דיין בדבר שהוא מדבריהם (-מדרבנן).
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
