יא) שליח קבלה (-שנשלח על ידי האשה לקבל את הגט מיד בעלה, ומתגרשת מיד בקבלתו) שהוציא גט מתחת ידו, והבעל אומר 'מזוייף הוא', יתקיים בחותמיו – יש להביא עדים המעידים על אמיתות חתימות העדים שבו, או שיתקיים בעדי מסירה שיעידו על מסירתו מהבעל ליד השליח, כמו שביארנו. אמר הבעל לפקדון נתתיו לו, והשליח אומר לגירושין נתנו לי, השליח נאמן. וכן אם היה הגט יוצא מתחת ידי האשה, והיא אומרת שליח זה נתנו לי, והשליח אומר כן נתתיו לה, ולגירושין נתנו לי הבעל, והבעל אומר לא נתתיו אלא לפקדון, השליח נאמן והרי זו מגורשת.
יב) אבד הגט, אף על פי שהבעל אומר לגירושין נתתיו לשליח, והשליח אומר נתתיו לה, הרי זו ספק מגורשת, שהרי הוחזקה אשת איש, ואין כאן אלא עד אחד, ובעל. ואפילו אמרה האשה בְּפָנַי נתנו לו הבעל לשליח לשם גירושין, ונתנו השליח לי, אין לסמוך על חזקה שאין האשה מעיזה פניה בפני בעלה, הואיל והבעל והשליח סועדין (-מסייעים) אותה בדבריהם, אפשר שתעיז פניה ושמא באמת לא נתגרשה.
