ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
כב) יבמה שאכלה שום, או גרגיר, וכיוצא בהן מדברים שמרבין את הרוק, והיה הרוק זב מפיה, אינו כלום, עד שיהיה הרוק בא מעצמו:
כג) רקקה דם, או שהיה דם שותת מפיה, אינו כלום. אבל אם מצצה את הדם ורקקה, כשר, כיון שאי אפשר לדם שנמצץ בלא צחצוחי רוק. רקקה וקלטתו הרוח קודם שיגיע לכנגד פניו של היבם, כגון שהיתה ארוכה (-גבוהה) והוא קצר, אינו כלום. ואם קלטתו הרוח אחר שהגיע לנגד פניו, אף על פי שלא הגיע לארץ, כשר. וכן אם לא ראו הדיינין הרוק כשיצא מפיה, כשר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
