ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
ט) נמצא סדר חליצה כך הוא. קוראה היא תחלה 'מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי', ואחר כך הוא אומר 'לא חפצתי לקחתה', ואחר כך תחלוץ, ואחר כך תרוק, ואחר כך תקרא 'ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל':
י) ואין הסדר מעכב, אלא אם לא קראה בתחלה לא היא ולא הוא, או שרקקה ואחר כך חלצה, או שקראה ואחר כך רקקה, חליצתה כשרה:
יא) ובאופן זה שרקקה תחילה, למה לא תחזור ותרוק על הסדר, שמא יאמרו רקיקה לבדה אינה כלום ואינה פוסלת אותה מן האחין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
