ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
כט) עשה האח מאמר (-קידושין דרבנן) ביבמתו, ונתן גט (-גירושין דרבנן) למאמרו, ומת, חזרה אותה יבמה להיתרה הראשון וכאילו לא נעשה בה דבר, שהמאמר שאסרה הרי בטלו, ואם רצה האח חולץ, ואם רצה רצה מייבם:
ל) בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ומת כשהוא עדיין קטן, ועל ידי מיתתו נפלה יבימתו פעם שנייה לפני אחיו הגדול, הרי זו חולצת, ולא מתייבמת, והטעם לכך, לפי שביאת בן תשע שנים ויום אחד נחשבת כמאמר מן הגדול, כמו שבארנו, ונמצא שיש עליה זיקת שני יבמין, וכמו שהתבאר הדין באופן שעשה בה אחד האחים מאמר.
<p>שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!</p>
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
