שיעור 11. ספר יהושע, פרק ד, יט-כד

יט וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִן־הַיַּרְדֵּ֔ן בֶּֽעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ׃ כ וְאֵת֩ שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֤ה הָֽאֲבָנִים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר לָֽקְח֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן הֵקִ֥ים יְהוֹשֻׁ֖עַ בַּגִּלְגָּֽל׃ כא וַיֹּ֛אמֶר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אֲשֶׁר֩ יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ אֶת־אֲבוֹתָ֣ם לֵאמֹ֔ר מָ֖ה הָֽאֲבָנִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ כב וְהֽוֹדַעְתֶּ֖ם אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽה׃ כג אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ֩ ה֨' אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽד־עָבְרְכֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ ה֨' אֱלֹֽהֵיכֶ֧ם לְיַם־ס֛וּף אֲשֶׁר־הוֹבִ֥ישׁ מִפָּנֵ֖ינוּ עַד־עָבְרֵֽנוּ׃ כד לְ֠מַעַן דַּ֜עַת כָּל־עַמֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־יַ֣ד ה֔' כִּ֥י חֲזָקָ֖ה הִ֑יא לְמַ֧עַן יְרָאתֶ֛ם אֶת־ה֥' אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃

– – – – –

(יט) וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל, בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ.

(כ) וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן, והניחום שנים עשר האנשים במלון, ללא סדר מסוים, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל זה על גבי זה, בגובה.

(כא) וַיֹּאמֶר יהושע אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, מלבד תכלית האבנים להיות לאות לאנשי הדור הזה, שיידעו שבקיעת הירדן היתה מכח קדושת ארון הברית, יש בו גם תועלת לדורות הבאים, אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה.

(כב) וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר, בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.

(כג) אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף, אֲשֶׁר הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ.

(כד) והתכלית של שני הניסים הללו, של קריעת ים סוף ובקיעת הירדן, היתה לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד ה' כִּי חֲזָקָה הִיא, ויפחדו מפניו, וגם עבור עם ישראל, לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים.