יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 13, מסכת יבמות, פרק ראשון

עתה מבארת הברייתא שגם בין היבמים יש חילוקי דינים שונים: יֵשׁ יבמים שהברירה בידם, אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַבְּמִין. יש מהם שחוֹלְצִין, וְלֹא מְיַבְּמִין. יש שמְיַבְּמִין, וְלֹא חוֹלְצִין. ויש שלֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. מבארת הברייתא את האופנים השונים, אותן חמש עשרה עֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ, אם נפלה אחת מהן לפני היבם, לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, כיון שערוה ממועטת לגמרי מפרשת יבום. מוֹסִיף עֲלֵיהֶן יבם שהוא סְרִיס חַמָּה, וְאַנְדְּרוֹגִינוּס, כיון שאינם ראויים להוליד, ולא יכול להתקיים בהם הפסוק 'וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד', וְאָח מִן הָאֵם, כיון שדרשו חכמים (להלן פרק שני) שפרשת יבום נאמרה רק באחים מן האב, וְגֵר וְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר, שהם כקטנים שנולדו, ואין להם יחס לאחיהם, ומביא הרי"ף דוגמא לאופן זה, דְּהֵיכָא דְּאִיכָּא – שבאופן שיש שְׁנֵי אַחִין תְּאוֹמִין, וְהָיְתָה הוֹרָתָן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה – התעברה אמם בהיותה גויה, והתגיירה בזמן שהיתה מעוברת, וְלֵידָתָן היתה בִּקְדֻשָּׁה – כשהיתה אמם כבר ישראלית, לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, כיון שפרשת יבום נאמרה באחים מן האב, ואחים אלו אינם מתייחסים לאביהם, מאחר והתעברה אמם בהיותה גויה, והיחס לאב נקבע בזמן ההריון, אֲבָל חַיָּיבִין זה על אשתו של זה מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח מן האם, כיון שהם נחשבים כאחים מן האם, שהרי היחס לאם נקבע לפי זמן הלידה, ואז היתה אמם ישראלית.
הַחֵרֵשׁ – שאינו מדבר ואינו שומע, וְהַשּׁוֹטֶה, כיון שאין בהם דעת, מְיַבְּמִין, מאחר ויבום אינו מצריך דעת, וְלֹא חוֹלְצִין, מאחר ואין חליצה של אדם שאינו בר דעת יכולה להפקיעה את הזיקה הבאה מכח קידושי אחיו, שהיה פקח.
הַסְּפֵיקוֹת, כְּגוֹן שֶׁקִּדֵּשׁ האדם אַחַת מִשְּׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶן קִדֵּשׁ, וממילא אינו יודע מי היא אשתו המותרת לו ומי היא אחות אשתו האסורה עליו, אוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ של האשה בִּוְלַד כַּלָּתָהּ, כגון שילדה אשת יעקב וילדה אשת ראובן בן יעקב, והתערבו שני הולדות, ומת אחד הולדות, ואחר כך מת ראובן, ומעתה יש ספק, שאם הולד הראשון שמת היה בנו של ראובן, נמצא שמת ראובן ללא בנים, והולד החי הוא בנו של יעקב, והרי הוא אחיו של ראובן וצריך לייבם את אשתו של ראובן, ומאידך יתכן שהולד שמת היה בנו של יעקב, והולד החי הוא בנו של ראובן, ואשת ראובן פטורה מן היבום שהרי יש לראובן בן, ואינו יכול לייבם מספק את אשת ראובן, שהרי יתכן שהיא אמו, אוֹ מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעֲלָהּ הראשון שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, ונישאה בתוך שלשה חודשים, וילדה בן בסוף שבעה חודשים, ואין ידוע אם הוא בנו של הראשון או של השני, אם מת אחד מבני הראשון או אחד מבני השני ללא בנים, אינו יכול לייבם את אשתו, כיון שאין ידוע אם הוא אחיו מן האב ומותר ביבום, או שהוא אחיו רק מן האם ולא מן האב, ואשתו אסורה עליו מדין אשת אח שלא במקום מצוה, באופנים אלו חוֹלְצִין האחים מספק, וְלֹא מְיַבְּמִין, כיון שיתכן שיש כאן איסור אשת אח שלא במקום מצוה.
פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה – שנפגמו אברי ההולדה שלהם ואינם יכולים להוליד, וסְרִיס אָדָם – שנסתרס בידי אדם, שאסור להם באיסור לא תעשה לישא בת ישראל, וְהַזָּקֵן ביותר, שאינו יכול לבעול כלל, חוֹלְצִין, דכיון שהיה זמן שהיו ראויים להוליד אינם ממועטים מהפסוק 'וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד', וְלֹא מְיַבְּמִין, כיון שאסור להם לישא בת ישראל באיסור לאו, והזקן מחמת שאינו יכול לקיים מצוות יבום, שנעשית על ידי ביאה בלבד. וְאִם אותם האסורים לבוא בקהל עברו ובָּעַלוּ, קָנוּ את האשה ככל יבום, וְאָסוּר לְקַיְּימָן – אסור להם לקיים את האשה שייבמו מִשּׁוּם איסור (דברים כג ב) 'לֹא יָבֹא פְּצוּעַ דַּכָּא וְגוֹ' וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'.
מסיימת הברייתא, וּשְׁאָר כָּל אָדָם, שנפלה לפניהם אשת אח מן האב שמת ללא בנים, אוֹ חוֹלְצִין ומתירים אותה להנשא לכל אדם, אוֹ מְיַבְּמִין.
סליק פירקא

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?