שיעור 179, ספר ירמיהו, פרק לא, לז-לט
לז הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְנִבְנְתָ֤ה הָעִיר֙ לַֽיהוָ֔ה מִמִּגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵ֖ל שַׁ֥עַר הַפִּנָּֽה׃ לח וְיָצָ֨א ע֜וֹד קָ֤ו הַמִּדָּה֙ נֶגְדּ֔וֹ עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה׃ לט וְכָל־הָעֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים ׀ וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכָֽל־הַשְּׁדֵמוֹת֩ עַד־נַ֨חַל קִדְר֜וֹן עַד־פִּנַּ֨ת שַׁ֤עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה לֹֽא־יִנָּתֵ֧שׁ וְֽלֹא־יֵהָרֵ֛ס ע֖וֹד לְעוֹלָֽם׃
֍֍֍
(לז) הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה', וְנִבְנְתָה הָעִיר ירושלים קדש לַה' (ולא כפי שהיתה קודם לכן, בחלקם של יהודה ובנימין), מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה.
(לח) וְיָצָא עוֹד קָו הַמִּדָּה נֶגְדּוֹ, עַל גִּבְעַת גָּרֵב, וְנָסַב (-והסתובב הגבול עד) גֹּעָתָה.
(לט) וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים – שנפלו שם פגרי מחנה סנחריב, וְהַדֶּשֶׁן – מקום שפך הדשן, שהיה מחוץ לעיר, וְכָל הַשְּׁדֵמוֹת – מקום השדות, עַד נַחַל קִדְרוֹן, עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה, כל המקום הזה יהיה קֹדֶשׁ לַה', לֹא יִנָּתֵשׁ (-לא ייעקר) וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם.
