שיעור 197, ספר ירמיהו, פרק לג, יט-כב

יט וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃ כ כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־תָּפֵ֨רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃ כא גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּֽהֲנִ֖ים מְשָֽׁרְתָֽי׃ כב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֨רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָֽׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃

֍֍ ֍

(יט) וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר.

(כ) כֹּה אָמַר ה', אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם, וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה, וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם, כלומר, אם היה עולה על הדעת שתתבטל המציאות וחוקי הטבע, שלא יהיו היום והלילה בזמנם.

(כא) אזי גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ, וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי, אך כשם שחוקי הטבע קיימים לעולם, כך הברית שכרת ה' עם דוד המלך שבית המלכות יהיה מזרעו, והברית שכרת ה' עם אהרן, שבניו יהיו לעולם משרתי ה', יתקיימו לעולם.

(כב) ולא רק שתישאר הברית קיימת לעולם, אלא גם ירבה ה' את המשפחות הללו, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם, כֵּן אַרְבֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי.