שיעור 29, מגילת קהלת, פרק ה, יז-יט
יז הִנֵּ֞ה אֲשֶׁר־רָאִ֣יתִי אָ֗נִי ט֣וֹב אֲשֶׁר־יָפֶ֣ה לֶֽאֱכוֹל־וְ֠לִשְׁתּוֹת וְלִרְא֨וֹת טוֹבָ֜ה בְּכָל־עֲמָל֣וֹ ׀ שֶׁיַּֽעֲמֹ֣ל תַּֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ מִסְפַּ֧ר יְמֵֽי־חַיָּי֛ו כתיב חיו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָֽאֱלֹהִ֖ים כִּי־ה֥וּא חֶלְקֽוֹ׃ יח גַּ֣ם כָּֽל־הָאָדָ֡ם אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־ל֣וֹ הָֽאֱלֹהִים֩ עֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֜ים וְהִשְׁלִיט֨וֹ לֶֽאֱכֹ֤ל מִמֶּ֨נּוּ֙ וְלָשֵׂ֣את אֶת־חֶלְק֔וֹ וְלִשְׂמֹ֖חַ בַּֽעֲמָל֑וֹ זֹ֕ה מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ יט כִּ֚י לֹ֣א הַרְבֵּ֔ה יִזְכֹּ֖ר אֶת־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו כִּ֧י הָֽאֱלֹהִ֛ים מַֽעֲנֶ֖ה בְּשִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ׃
(יז) הִנֵּה אֲשֶׁר רָאִיתִי אָנִי טוֹב למי שיש לו ממון יותר מצרכיו בעולם הזה, אֲשֶׁר אמנם יָפֶה לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת ממה שנתן לו ה', וְלִרְאוֹת טוֹבָה – אך יראה לעשות בשאר ממונו דברים טובים, צדקה ומעשים טובים, בְּכָל מה שנשאר לו מעֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, יותר ממה שהוא צריך למִסְפַּר יְמֵי חַיָּו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים, ולא יניח את שארית ממונו לאחרים, כִּי הרי הוּא חֶלְקוֹ, ואם יעשה בהם צדקה וחסד ישאר לו הממון לעולם, ולמה יתן לאחרים חילו.
(יח) ומבאר עתה את גריעות העושר, כי גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים, וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, וְלָשֵׂאת אֶת חֶלְקוֹ – ויש לו דעת לקחת עמו את מוֹתָר עושרו ונכסיו לעולם הבא, והיינו על ידי שאת כל מה שלא נצרך לו לאכילה ושתיה יתן לצדקה ומעשים טובים, ובכך ישא עמו הכל לעולם הבא, וְלִשְׂמֹחַ על ידי זה בַּעֲמָלוֹ, וזה באמת חלק טוב ומובחר ביותר שיהיה לאדם, אך צריך הוא לדעת ולזכור כי זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא, ולא באה אליו טובה זו מעצמו ומכוחו, אלא רק מאת ה'.
(יט) אך יש בדבר זה סכנה, כִּי מחמת רוב הטובה המושפעת עליו, לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו – אינו זוכר הרבה שימי חייו הם מועטים, ואינו זוכר כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה – הוא זה שמספק את צרכיו, וכל זה קורה לו בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ, כי טבע האדם שכאשר הוא שמח בריבוי הטובה שיש לו, אינו מתבונן בכך שהכל בא אליו מיד ה', אלא מרגיש שבכוחו עשה את כל העושר הזה, וכן אינו זוכר את מיעוט ימיו בעולם הזה, ולכן יש סכנה גדולה בעושר, כי אפילו כאשר הוא משתמש בו באופן נכון וראוי, צריך הוא שמירה מיוחדת ועזרה גדולה מה' שלא יהיה בכלל 'וישמן ישורון ויבעט', אלא יזכור כי כל העושר בא אליו מאת ה'.
