שיעור 330, ספר תהילים, פרק עב, טז-כ

(טז) יְהִ֤י פִסַּת־בַּ֨ר ׀ בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֪אשׁ הָ֫רִ֥ים יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃

(יז) יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ֮ יִנּ֪וֹן שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל־גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃

(יח) בָּר֤וּךְ ׀ יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ׃

(יט) וּבָר֤וּךְ ׀ שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת־כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃

(כ) כָּלּ֥וּ תְפִלּ֑וֹת דָּ֝וִ֗ד בֶּן־יִשָֽׁי׃

(טז) עתה מתאר את השלום וההצלחה שיהיו בארץ באותו זמן, יְהִי פִסַּת – יהיה פִּשְׂיוֹן וריבוי של בַּר – תבואה בָּאָרֶץ, בְּרֹאשׁ הָרִים, שם יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ – פירות הארץ ירעישו כמו עצי יער הלבנון, המרובים בענפים, והטעם שתהיה התבואה רק ב'ראש הרים', כי בכל המקומות שהיו עד עתה שדות תבואה יהיו כעת ערים למגורי בני אדם, וְיָצִיצוּ מֵעִיר – והאנשים יציצו מהערים הללו, כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ – כפי שעד עתה צמח שם עשב הארץ.

(יז) ויהיה שלמה המלך מפורסם מאד, כי יְהִי שְׁמוֹ קיים לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ – שמו ילך ויתפרסם מ'נין' ל'נין' (כמו 'נִין וָנֶכֶד'), והיינו מדור לדור, מבן לבן, ובדומה לַשֶּׁמֶשׁ הגשמית המאירה את כל העולם, כך שמו יסתובב בכל העולם ויאיר את חשך הנפשות, וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כל בני האדם, שהרוצה לברך את בנו יברכנו שיהיה כשלמה, כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ – יחשיבו אותו למאושר באדם באושר הנפש, וכשירצו להיות גם הם מאושרים, יכוונו את מעשיהם לפי מעשיו.

(יח) כיון שגדולתו והצלחתו של שלמה המלך היו בריבוי מופלג ושלא בדרכי הטבע, אלא בהשגחה פרטית מה', והיה זה מהנפלאות שעושה ה' רק לעם ישראל, אומר עתה, בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, שמצד שהוא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הרי הוא עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, כי נפלאות כאלו לא יעשה על ידי שלוחיו, כוחות הטבע, אלא לבדו, בעצמו, בהשגחה פרטית על כל פרטי הדבר.

(יט) ומוסיף לומר כנגד פרסום שם ה' שיהיה באותו זמן אצל הגויים, שהם אינם מכירים בעשיית הנפלאות למעלה מדרכי הטבע, האמורות בפסוק הקודם, אלא רק בכבוד ה' הבא מהנהגת הטבע, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, כי שם הכבוד מורה על ההנהגה הקבועה שיסד ה' בעת בריאת העולם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, כי כולם יכירו את כבוד ה', שהוא הבורא והמנהיג, אָמֵן כנגד שם התפארת של עשיית הנפלאות, וְאָמֵן כנגד שם הכבוד של ההנהגה הטבעית.

(כ) ובתפילה זו כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי, כי תפילה זו חיבר בסוף ימיו, אחרי שנמשח שלמה למלך.