שיעור 348, ספר תהילים, פרק עה, ה-ח

(ה) אָמַ֣רְתִּי לַ֭הֽוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָֽרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃

(ו) אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק׃

(ז) כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים׃

(ח) כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃

(ה) ממשיך היושר ואומר כי אף הרשעים מושפעים ממנו ופועלים על פיו, כי היושר טבוע בעומק נפש האדם, ולכן אפילו הרשעים מלאים תמיד חרטות, כי היושר שבליבם מוכיח אותם תמיד על מעשיהם הרעים, ועל ידו הם מכירים בגנות ורוע מעשיהם, וכאילו אני, היושר, אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים בליבם, אַל תָּהֹלּוּ – אל תעסקו בדברי הוללות, וְלָרְשָׁעִים אמרתי בתוך ליבם, אַל תָּרִימוּ קָרֶן להתגאות ולהמרות את פי ה'.

(ו) אני הוא האומר להם בעמקי ליבם אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם, ואל תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק וגאוה לפני ה'.

(ז) וכביכול מוכיח היושר את דבריו מבריאת העולם, שיש מקומות שיש בהם הרים, ויש מקומות שיש בהם עמקים, ובין הקדמונים היו דעות שונות באיזה אופן מפוזרים ההרים בכדור הארץ, היו שאמרו שבאמצע הכדור, סביב קו המשוה, שזהו ציר הסיבוב של כדור הארץ, שם יש את רוב ההרים, כיון שמהירות סיבוב כדור העולם במרכזו גדולה ממהירות הסיבוב בצדדיו, ומחמת כן ננער העפר ומתקבץ אל אמצע הכדור, ומחמת כן יש שם את רוב ההרים, ודוחה דעה זו ואומר, כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב – אין רוב ההרים נמצאים במרכז הכדור, מקום שהשמש יוצאת בו בבוקר במזרח ושוקעת במערב. והיו שאמרו שרוב ההרים הם בקטבים, בקצוות כדור הארץ, במקומות שאין בהם ישוב בני אדם, ומחמת שיש שם מדבר שומם מבני אדם יש שם ריבוי של הרים, ודוחה גם דעה זו ואומר, וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, כי שתי הדעות הללו אינן נכונות, אלא ההרים מפוזרים בכל כדור הארץ ללא כללים מסוימים.

(ח) כִּי אֱלֹהִים הוא השֹׁפֵט, והוא גוזר על כל מקום ומקום מה יהיה בו, זֶה יַשְׁפִּיל, וְזֶה יָרִים, וכשם שלגבי המקומות שבאדמת העולם ה' הוא השופט מה יהיה בהם, כך יש לבני האדם ללמוד מכך תוכחת מוסר, שההשפלה וההתרוממות אינם תלויים בדרכי הטבע, אלא בגזירת ה', שישפיל או ירים את מי שירצה.