שיעור 367, ספר ישעיהו, פרק סב, א-ג

א לְמַ֤עַן צִיּוֹן֙ לֹ֣א אֶֽחֱשֶׁ֔ה וּלְמַ֥עַן יְרֽוּשָׁלִַ֖ם לֹ֣א אֶשְׁק֑וֹט עַד־יֵצֵ֤א כַנֹּ֨גַהּ֙ צִדְקָ֔הּ וִישֽׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר׃ ב וְרָא֤וּ גוֹיִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבוֹדֵ֑ךְ וְקֹ֤רָא לָךְ֙ שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י ה֖' יִקֳּבֶֽנּוּ׃ ג וְהָיִ֛ית עֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּיַד־ה֑' וּצְנִ֥יף מְלוּכָ֖ה בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ׃

֍           ֍            ֍

פרק סב (א) עתה חוזר הנביא ומבאר את שני העניינים שהוזכרו בפסוקים הקודמים, שהם ישועת ישראל על ידי ה', וגילוי צדקתם של ישראל ואמיתת תורתם ואמונתם, ואומר על כך, לְמַעַן צִיּוֹן, שזהו מקום המלכות והסנהדרין, המרמז על צדקתם ותורתם של ישראל, לֹא אֶחֱשֶׁה, אלא אתווכח עם כל העמים להוכיח אמיתת דרכם, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם, שזהו מקום המון העם, המרמז על הישועה וקיבוץ ישראל לארצם, לֹא אֶשְׁקוֹט, אלא אזדרז להושיעם, ומסיים ואומר כנגד שני הדברים, כי למען ציון ימשיך להתווכח עם האומות, עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, שיראו הכל שתורתם ואמונתם אמת, ולמען ירושלים לא יתמהמה מלהושיעה, עד אשר וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.

(ב) ואחר שיצא כנוגה צדקתה של ציון, וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ, וְכָל המְלָכִים יראו את כְּבוֹדֵךְ, אחרי שישועת ישראל תבער ותאיר כלפיד. וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ, כפי שיבואר להלן, אֲשֶׁר פִּי ה' יִקֳּבֶנּוּ – יפרש את השם, ויגלה את טעם קריאתו.

(ג) וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה', כי גם הנהגת הטבע בעולם, ששם הוי"ה מורה עליה, תהיה רק למענכם, אמנם כיון שהנהגה זו שייכת לכל העולם מכנה זאת 'עטרת', שזהו מלבוש שלובשים גם בני אדם רגילים, וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ – אך בנוסף לכך תהיה הנהגה מיוחדת פרטית לישראל בדרך נס, מצד שהוא אלוקייך, ולכן מכנה זאת בלשון 'כף', שהיא משולה לכף היד, שהיא פרטית ומסויימת יותר מלשון 'יד', שהיא ההנהגה הכללית, והנהגה זו תהיה כבגד מלכות המיוחד רק למלכים, וכך הנהגה זו תהיה רק לישראל.