שיעור 424, ספר תהילים, פרק פט, יח-כא

(יח) כִּֽי־תִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצֽוֹנְךָ֗ תָּר֥וּם קַרְנֵֽינוּ׃

(יט) כִּ֣י לַֽ֭יהוָה מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ׃

(כ) אָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽ בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַל־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם׃

(כא) מָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו׃

(יח) כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, כלומר, ה'עוז' הוא כינוי לדברים הטבעיים, ובהם אין אדם יכול להתפאר, כי הם קיימים בדרכי הטבע אצל כולם, אך ישראל יתפארו גם בדברים אלו, כי אצלם אפילו הדברים הטבעיים אינם באים מאליהם מכח גזירת מערכת הכוכבים, אלא בהשגחה פרטית מיד ה', ודבר זה מעיד על היותם לו עם סגולה וגוי קדוש, ובכך יש להם במה להתפאר, וּבִרְצוֹנְךָ – בחסד הבא מכח רצונך לבדו, ללא שייכות למעשי בני האדם וזכויותיהם, תָּרוּם קַרְנֵינוּ למעלה, כי חסד זה אין לו שום שיעור וגבול.

(יט) כִּי לַייָ מָגִנֵּנוּ – ה' הוא המגן עלינו בדרכי הטבע, מצד שהוא בורא ומקיים את כל העולמות, וכל חוקי הטבע וענייניהם תלויים בו, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, שזהו הכינוי של ה' כאשר הוא מתייחס אל ישראל מצד קדושת מעשיהם, ואז הוא עושה להם ניסים ונפלאות למעלה מדרכי הטבע, מַלְכֵּנוּ, כי מכח מלכותו עלינו ינהיג אותנו בדרכי פלא ומופתים גלויים, והנהגה זו התגלתה בעיקר על ידי מלכות בית דוד, וכפי שיבאר בפסוקים הבאים.

(כ) אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ, כי שלח ה' נבואה וחזון ביד נתן הנביא עבור דוד המלך, וַתֹּאמֶר, כלפי הצלחתו וגבורתו הגשמיים, שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר – נתתי עזרתי השמיימית במידה שוה להכנתו ומעשיו של דוד, וזהו החלק של האמת והאמונה, שנותן ה' לאדם כפי מעשיו והכנתו, אך מלבד זאת היתה גם הנהגה של חסד, כי הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם – רוממתי את דוד מיתר העם כפי בחירתי, בלא להשקיף על מעשיו וזכויותיו, אלא מצד חסד ה', שהוא ללא גבול.

(כא) ומוסיף ואומר כלפי החלק הרוחני, שגם בו היו עם דוד הנהגות של אמונה ושל חסד, כי ההנהגה של האמונה היא כנגד ההכנה שהכין דוד את עצמו, ועל כך אומר, מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי, מצד שהוא עובד אותי כראוי והוא מוכן לקבלת השפע. וכנגד החסד שהושפע עליו שלא כפי מעשיו אומר, בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו, להשפיע עליו שפע קדושה עליונה, יותר מכפי הכנתו.